הבנת תפקידם ומרכיביהם של שמני מנוע  - חלק 2
(מאת: סת סומר)

תוספים (מוספים)
כפי שצוין במאמר מספר 1, על מנת להקנות  לשמן המנוע המוגמר את התכונות והביצועים הנדרשים לסיכת מנועים מודרניים, מוכנסים לשמן הבסיסי מוספים כימיים, המהווים עד כ-30% מנפח השמן המוגמר.  תרכיז של כלל התוספים בשמן מכונה "חבילת תוספים".  מרבית התוספים הם סינתטיים, אך ישנם גם תוספים המופקים ממקורות טבעיים.
על אף שקיימים בשוק העולמי ספקים רבים מאד של שמנים בסיסיים מסוגים שונים, יצרני תוספים הנם מעטים במספר. 

המבנה המולקולרי המדויק של התוספים מהווה סוד מסחרי ומקצועי של יצרני התוספים. למרות זאת, המשפחות הכימיות של התוספים מוכרות היטב בתחום.  נהוג לסווג את המוספים השונים לפי תפקידיהם בשמן, ולא על פי מבניהם הכימי המדויק. 

להלן התוספים העיקריים של שמני מנוע:

בגלל שזהותם הכימית המדויקת של התוספים השונים בשמן אינה נחלת הכלל (וידועה בעצם רק ליצרן המוספים), נהוג לזהות את חבילת המוספים בשמן על פי ריכוזי יסודות האופייניים למוספים (כגון: זרחן, אבץ, סידן, מגנזיום, בריום, בורון, צורן, גופרית, כלור וחנקן), ועל פי הכמות הכוללת של הבסיסים ושל החומצות בשמן, תכונות המכונות: בסיסיות כללית BN (לשעבר TBN) וחומציות כללית AN (לשעבר TAN).

תהליך ייצור שמן
תהליך הייצור של שמן מנוע הנו בעיקרו תהליך פיזיקלי של ערבול המרכיבים השונים ביחסים הנכונים.  יצרן השמן בוחר את השמנים הבסיסיים בצמיגויות המתאימות ואת חבילות התוספים המתאימות ומערבב אותם עד לאחידות והתערובת המוכנה מפוצלת לאריזות השונות.  תהליך הייצור הנ"ל מבוקר על ידי בדיקות כימיות קפדניות (בדיקות של חומרי הגלם, של השמן לאחר ערבול ושל המוצר סופי לאחר פיצול לאריזות השונות).

סיכום
במאמר זה , וכן בחלקו הראשון, סקרתי את התפקידים העיקריים של שמני מנוע ואת האתגרים בהם פועל השמן.
במאמרים הבאים, נסווג את שמני המנוע למשפחות השונות.  נהוגות שתי רמות סיווג לשמני סיכה בכלל ולשמני מנוע בפרט: (1) סיווג על פי דרגת צמיגות, (2) סיווג על פי רמת ביצועים.  במאמר הבא, אדון על המשמעות והחשיבות של צמיגות השמן ואפרט את דרגות הצמיגות הנהוגות לשמני מנוע.  במאמר השלישי אדון על רמות ביצוע של שמני מנוע, על המפרטים המגדירים את רמות אלו ועל משמעותן.

בשני המאמרים, אביא דוגמאות של תוויות סימון של אריזות שמנים ואסביר איך קוראים את הכתוב עליהם.