שמני מנוע סינתטיים - לא לכל מנוע!

 
 

 שמני מנוע סינתטיים - לא לכל מנוע!
(סת סומר)

 

שמנים סינתטיים הינם שמנים משופרים ביסודם. יתרונם מתבטא ביכולתם לסכך את המנוע בתנאי עבודה קיצוניים ובעומסי עבודה גבוהים במיוחד.
 
בדומה לשמן המינרלי, השמן הסינתטי מתלכלך מפיח, משקעים ותוצרי שריפה כתלות של תדירות ההחלפה ואופן השימוש בו. עם זאת, יתרונותיו רבים  - החל מעמידותו המצוינת בפני התחמצנות והתיישנות, דרך הקלות בה הוא זורם בכל תנאיי מזג אויר, וכלה ביכולתו לשרת את צרכי המנוע לתקופות נסיעה מופלגות של 20,000 – 60,000 ק"מ ויותר.

 
בעצם, אנו חיים היום בתחילתו של "עידן שמני המנוע הסינתטיים", עידן בו החדרתם של השמנים הסינתטיים היא אינטנסיבית ביותר,
בין אם על ידי אנשי מקצוע ובין אם על ידי פרסומים שונים המהללים את נפלאות השמנים הללו.

למרות כל אלו ואולי דווקא בגללם, אנו כאנשי מקצוע נשאלים פעמים רבות לגבי התאמתם הגורפת של השמנים המתקדמים
הללו לכל סוגי המנועים.

 

למרות כל אלו ואולי דווקא בגללם, אנו כאנשי מקצוע נשאלים פעמים רבות לגבי התאמתם הגורפת של השמנים המתקדמים הללו לכל סוגי המנועים.  בנוסף, נשאלת השאלה האם כדאי להשתמש בשמן סינתטי בעל תכונות "חדישות" למנוע ישן יותר?
התשובה העקרונית היא שבהחלט מומלץ להפגין זהירות מחושבת לפני יישומו של שמן מנוע סינתטי במנוע "מבוגר", כלומר, לא בטוח ששמן סינתטי יהיה בהכרח טוב לכל סוגי המנועים.

במאמר זה נסקור את תכונותיהם של השמנים הסינתטיים, יכולותיהם ודרכי השימוש הרצויות בעת יישומם.

מדוע פותחו שמני מנוע סינתטיים ומהן הבעיות הטכניות שעבורן הם אמורים לתת מענה?
ההחדרה העיקרית של שמני מנוע סינתטיים החלה משיקולים אקולוגיים וחקיקה בתחום.
אחת הסיבות לכך הייתה הצורך בהורדת כמות הפחמימנים הנפלטים ממנועים על סוגיהם לאוויר. בעקבות כך הוגבל גם קצב ההתנדפות של שמני מנוע במפרטים הטכניים של השמנים.  מבחינה זו, חלק מהשמנים המינראליים המסורתיים אינם עומדים במגבלות אלו, בשונה מהשמנים הסינתטיים המותאמים בדיוק לדרישות האלה.

יצרני מנועים, ובעיקר האירופיים, מבקשים לרווח טיפולי החלפת שמנים על מנת להפחית את כמות השמן המשומש הנזרק בכל שנה.  אחד היתרונות של השמנים הסינתטיים הוא שהם עמידים יותר בפני התיישנות בהשוואה לשמנים המינראליים. לכן, בתכנון מתאים של תכונות ומרכיבי השמן, השמנים הסינתטיים יכולים לתת מענה הולם לצרכי הסיכה של המנוע למשך תקופות ארוכות יותר באופן יחסי לשמנים המינראליים.

מגמה נוספת הקיימת אצל יצרני המנועים, בעיקר האמריקאיים, הנה הקטנת תצרוכת הדלק של המנועים על מנת להפחית מכמות הפחמן הדו-חמצני הנפלט לאוויר. בהתאם, קיימת העדפה לשמנים בעלי צמיגות נמוכה יותר, כגון: 15w40, 10W40 ,10W30, ואפילו 5w30.  שמנים סינתטיים הם בדרך כלל בעלי צמיגות נמוכה יותר משמנים מינראליים מסורתיים, כמו גם בעלי תכונות זרימה טובות יותר בטווח רחב של תנאיי טמפרטורת הסביבה.



סיבה נוספת להעדיף שמני מנוע סינתטיים נובעת משיקולי עיצוב של כלי רכב. על מנת להקטין את מקדם הגרר של כלי רכב (כלומר, החיכוך בין כלי הרכב לבין האויר), כלי רכב חדשים מצוידים בעוקות שמן (קרטרים) ומצננים (רדיאטורים) קטנים מבעבר.  קיבולת החום של  שמנים סינתטיים טובה יותר מבשמנים מינראליים, מה שמאפשר להם להתמודד בהצלחה עם פיזור חום המנוע גם במערכות שמן קטנות יותר.

סיבות אלו ועוד הן שהביאו את יצרני הרכב והמנועים לתכנן את הדורות הבאים והחדישים של כלי הרכב, תוך דגש על שימוש בשמנים סינתטיים בכלי רכב אלה. 
רצוי להדגיש, כי  במנוע שתוכנן לעבודה תוך שימוש בשמן סינתטי, במיוחד אם קיימת המלצה של היצרן, יש להיצמד להמלצה זו ולהשתמש אך רק בשמנים סינתטיים.

מהו הרכבם של השמנים הסינתטיים?
קיימים סוגים רבים של שמנים בסיסיים סינתטיים, אך לצרכי שמני מנוע נעשה שימוש רק בשני סוגי שמנים סינתטיים: פולי-אלפא-אולפינים (PAO) ודו- או פוליאול-אסטרים (POE).. 
שני הסוגים האלו מתערבבים בצורה טובה ובכל יחס שהוא עם שמנים מינראלים, ולכן אין סכנה למנוע במידה שמתערבבים שמנים סינתטיים במינראלים.

לשמנים על בסיס PAO ישנן שתי מגבלות בולטות: הם אינם מתערבבים בנקל עם מוספי שמן חיוניים (כגון: חומרי ניקוי, מעקבי קורוזיה ומונעי חמצון), והם נוטים לגרום להתכווצות של גומיות ואטמים. לעומתם, שמנים על בסיס POE נוטים לגרום לניפוח גומיות והנם בעלי כושר המסת מוספים כימיים מעולה. זו גם הסיבה שנוהגים לערבב בנוסחאות הייצור של שמני מנוע סינתטיים בין שמני PAO לשמני POE. 

יתרון נוסף לשמן על בסיס POE הוא תכונותיו הדטרגנטיות הטבעיות. כלומר, היכולת של שמנים על בסיס POE להמיס לכלוך, תוצרי שרפה ולָכּות בצורה טובה מאד.
יתרון זה גם יכול להוות גם את הסכנה העיקרית של השימוש בשמן מנוע סינתטי בתוך מנוע "מבוגר". 

מנוע "מבוגר" או "ישן" הוא מנוע שפעל שנים רבות ועבר כברת דרך ארוכה (קילומטראז' גבוה). במנוע זה אשר נעשה בו שימוש בשמן מינראלי לאורך זמן רב, נצברת כמות נכבדה של משקעים כתוצאה של התחמצנות ופירוק תרמי של השמן המינראלי. במידה שיעשה שימוש בשמן סינתטי במנוע שכזה, לאחר שנים של שימוש בשמן מינראלי, השמן הסינתטי החדש יגרום לפירוק וסילוק של שכבות הלָכּות והמשקעים שהצטברו במנוע, דבר העלול

ליצור סתימה של מסנני שמן ומעברי שמן דקים.  סתימת מעברי שמן עלולה להביא ל"הרעבת שמן", כלומר מצב שבו שמן לא מגיע לאזורים מסוימים במנוע (כגון: מסבים ושסתומים). "הרעבת השמן" תביא לבלאי ושחיקה מואצים ברכיבי מנוע קריטיים, ובסופו של דבר להרס המנוע.
פעולה זו של בלאי ושחיקה מואצים נכונה גם עבור ממסרות (גיר) אוטומטיות וידניות, סרנים ועוד.

מכאן, שהמסקנה המתבקשת היא כי יש לנהוג במשנה-זהירות לפני המעבר לשימוש בשמני מנוע סינתטיים במנועים "מבוגרים". 

 

  • מומלץ לנקות היטב את מערכת השמן במנוע באמצעות שמן שטיפה (פלאשינג) בטרם יתבצע המעבר לשימוש בשמן סינתטי. 
     
  • לאחר המעבר לשימוש בשמן סינתטי מומלץ לבצע החלפת שמן ראשונה לאחר תקופה קצרה יחסית - חצי שנה או 5,000 ק"מ. 
     
  • מומלץ וחשוב, במיוחד לאחר המעבר לשימוש בשמן סינתטי, לעקוב אחר מצבו ותפקודו של השמן ושל המנוע באמצעות בדיקות שמנים מתאימות.
     
  • חשוב ביותר לזכור כי יש לוודא תמיד שימוש בשמן שיהיה מותאם בצורה המיטבית בביצועיו לצרכי המנוע.

לפרטים נוספים על רמות הביצוע של שמני מנוע ניתן למצוא במאמרים:

"הבנת שמני מנוע" - חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר      
 
 

הצהרת נגישות עסק